#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"אם רוב כותיים כותי.<br>למאי הלכתא [הרי אליבא דשמואל כיון דאמר מפקחין עליו, כ""ש דמצוה להחיותו, ולמאי הלכתא הוי כותי]."	אמר רב פפא להאכילו נבילות [עד שיגדל ויקבל עליו גירות].	יומא פרק שמיני פה א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מחצה ישראל ומחצה כותיים, האם מותר להאכילו נבילות.	אסור.	יומא פרק שמיני פה א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אם רוב ישראל ישראל.<br>למאי הלכתא הוי ישראל טפי ממחצה על מחצה.	להחזיר לו אבידתו. ולכאורה גם אם שור ישראל הזיק לו אינו יכול לטעון שהוא גוי.	יומא פרק שמיני פה א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מחצה על מחצה ישראל.<br>למאי הלכתא.&nbsp;	"אמר ריש לקיש לנזקין.&nbsp;<div><span style=""text-align: start;"">אם נגח שור שלו לשור שלנו, דנים אותו כיהודי ומשלם רק חצי נזק, כי אומר לישראל הבֵא ראיה שאיני ישראל ואשלם נזק שלם.</span></div>"	יומא פרק שמיני פה א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מחצה על מחצה ישראל. למאי הלכתא. אמר ריש לקיש לנזקין.<br>באיזה מקרה דנים אותו ככותי ובאיזה מקרה כישראל.	אם נגח שור שלנו לשור שלו, דנים אותו ככותי ופטור הישראל לשלם, דהמוציא מחבירו עליו הראיה, [וכל זמן שלא טבל בבית דין לשם גירות אין אפשרות לחייב את הישראל לשלם].<br>אם נגח שור שלו לשור שלנו, דנים אותו כיהודי ופטור מלשלם לישראל יותר מחצי נזק, כי הוא אומר לישראל הבֵא ראיה שאיני ישראל ואשלם נזק שלם.	יומא פרק שמיני פה א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מי שנפלה עליו מפולת, ספק הוא שם ספק אינו שם, ספק חי ספק מת,&nbsp;ספק נכרי ספק ישראל,&nbsp;מפקחין עליו את הגל.<br>מאי קאמר.	לא מיבעיא קאמר: לא מיבעיא ספק הוא שם ספק אינו שם, דאי איתיה חי הוא - דמפקחין, אלא אפילו ספק חי ספק מת - מפקחין, ולא מיבעיא ספק חי ספק מת דישראל, אלא אפילו ספק נכרי ספק ישראל - מפקחין. (הדברים נראין שאפי' היו שם כל הספיקות ביחד מפקחין. מאירי)	יומא פרק שמיני פה א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מצאוהו חי מפקחין.<br>פשיטא.	אפילו לחיי שעה.	יומא פרק שמיני פה א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ואם מת יניחוהו.<br>פשיטא.	אפילו ר' יהודה בן לקיש שמתיר להציל את המת מפני הדליקה, כאן לא יתיר להמשיך לפקח את הגל. כי בדליקה אם לא נתיר להציל יבא לכבות את הדליקה, אבל כאן איזה איסור דאורייתא יש לו לעשות, שבשביל זה נתיר לפקח את הגל.&nbsp;	יומא פרק שמיני פה א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מחצה ישראל ומחצה כותיים, האם מחזירים לו אבידה.	לא. כי אומר לו הבא ראיה שאתה יהודי, ואחזיר לך.	יומא פרק שמיני פה א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	עד היכן הוא בודק. אם דומה למת שאינו מזיז איבריו, עד היכן הוא מפקח לדעת האמת. 2	"י""א עד חוטמו [ואם אין חיות בחוטמו שאינו מוציא רוח, ודאי מת ויניחוהו].<br>י""א עד לבו."	יומא פרק שמיני פה א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אם בדק ומצא עליונים מתים, מה הדין.	לא יאמר כבר מתו התחתונים. מעשה היה ומצאו עליונים מתים ותחתונים חיים.	יומא פרק שמיני פה א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	נימא הני תנאי כהני תנאי. מהיכן הולד נוצר, מראשו, שנאמר 'ממעי אמי אתה גוזי', ואומר 'גזי נזרך והשליכי' [ונזר הוא שער הראש].<br>אבא שאול אומר מטבורו, ומשלח שרשיו אילך ואילך.<br>מה הכוונה.	"שמי שאומר שבודקים את החיות באפו, סובר כת""ק שהולד נוצר מראשו.<br>ומי שאומר שבודקים בלבו, סובר כאבא שאול שהולד נוצר מטבורו."	יומא פרק שמיני פה א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	נימא הני תנאי כהני תנאי. מהיכן הולד נוצר, מראשו, שנאמר 'ממעי אמי אתה גוזי', ואומר 'גזי נזרך והשליכי'.<br>אבא שאול אומר מטבורו, ומשלח שרשיו אילך ואילך.<br>מה דחו.	אפשר לומר שגם אבא שאול סובר עד חוטמו, ועד כאן לא קאמר אבא שאול אלא לענין יצירה, דכל מידי ממציעתיה מיתצר, אבל לענין פקוח נפש מודה דעיקר חיותא באפיה הוא, דכתיב 'כל אשר נשמת חיים באפיו'.	יומא פרק שמיני פה א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	עד היכן הוא בודק עד חוטמו ויש אומרים עד לבו.<br>מה הסביר רב פפא.	מחלוקת ממטה למעלה [שמוצאו דרך מרגלותיו תחלה, ובודק והולך כלפי ראשו, דמר אמר בלבו יש להבחין אם יש בו חיות, שנשמתו דופקת שם, ומר אמר עד חוטמו, דזימנין דאין חיות ניכר בלבו וניכר בחוטמו], אבל ממעלה למטה, כיון דבדק ליה עד חוטמו שוב אינו צריך, דכתיב 'כל אשר נשמת רוח חיים באפיו'.	יומא פרק שמיני פה א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	וכבר היה רבי ישמעאל ורבי עקיבא ורבי אלעזר בן עזריה מהלכין בדרך, ולוי הסדר ורבי ישמעאל בנו של רבי אלעזר בן עזריה מהלכין אחריהן. נשאלה שאלה זו בפניהם: מניין לפקוח נפש שדוחה את השבת?<br>מה ענה רבי ישמעאל.	נענה רבי ישמעאל ואמר: 'אם במחתרת ימצא הגנב'. ומה זה, שספק על ממון בא ספק על נפשות בא, ושפיכות דמים [שהותר לבעל בית לשפוך דמו של זה להצלת ספק נפשו] מטמא את הארץ וגורם לשכינה שתסתלק מישראל [דכתיב 'אשר אני שוכן בתוכה' הא אם תטמאו איני שוכן, וגבי רוצח כתיב] - ניתן להצילו בנפשו, קל וחומר לפקוח נפש שדוחה את השבת.	יומא פרק שמיני פה א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	וכבר היה רבי ישמעאל ורבי עקיבא ורבי אלעזר בן עזריה מהלכין בדרך, ולוי הסדר ורבי ישמעאל בנו של רבי אלעזר בן עזריה מהלכין אחריהן. נשאלה שאלה זו בפניהם: מניין לפקוח נפש שדוחה את השבת?<br>מה ענה רבי עקיבא.	נענה רבי עקיבא ואמר: 'וכי יזיד איש על רעהו וגו' מעם מזבחי תקחנו למות', מעם מזבחי - ולא מעל מזבחי. ואמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: לא שנו אלא להמית,&nbsp;אבל להחיות [כגון שיודע ללמד זכות על אדם שנדון בבית דין ליהרג] - אפילו מעל מזבחי. ומה זה, שספק יש ממש בדבריו ספק אין ממש בדבריו, ועבודה דוחה שבת - קל וחומר לפקוח נפש שדוחה את השבת.	יומא פרק שמיני פה א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	וכבר היה רבי ישמעאל ורבי עקיבא ורבי אלעזר בן עזריה מהלכין בדרך, ולוי הסדר ורבי ישמעאל בנו של רבי אלעזר בן עזריה מהלכין אחריהן. נשאלה שאלה זו בפניהם: מניין לפקוח נפש שדוחה את השבת?<br>מה ענה רבי אלעזר.	נענה רבי אלעזר ואמר: ומה מילה, שהיא אחד ממאתים וארבעים ושמונה איברים שבאדם [תיקון אחד מאיבריו של אדם] - דוחה את השבת [לפי שחייבין עליה כרת לאחר זמן], קל וחומר לכל גופו - שדוחה את השבת.	יומא פרק שמיני פה ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מניין לפקוח נפש שדוחה את השבת?<br>מה אומר רבי יוסי בר יהודה.	רבי יוסי ברבי יהודה אומר: 'את שבתתי תשמרו', יכול לכל [אפילו לפיקוח נפש] - תלמוד לומר 'אך', חלק.	יומא פרק שמיני פה ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מניין לפקוח נפש שדוחה את השבת?<br>מה אומר רבי יונתן בן יוסף.	רבי יונתן בן יוסף אומר: 'כי קדש היא לכם' - היא מסורה בידכם, ולא אתם מסורים בידה.	יומא פרק שמיני פה ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מניין לפקוח נפש שדוחה את השבת?<br>מה אומר רבי שמעון בן מנסיא.	רבי שמעון בן מנסיא אומר: 'ושמרו בני ישראל את השבת לעשות את השבת' [כדי לעשות שבתות אחרות], אמרה תורה: חלל עליו שבת אחת, כדי שישמור שבתות הרבה [יזהרו בשבת זו בקיום שמירת שבתות הרבה].	יומא פרק שמיני פה ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מניין לפקוח נפש שדוחה את השבת?<br>מה אומר רב יהודה אמר שמואל.	אמר רב יהודה אמר שמואל: אי הואי התם הוה אמינא: דידי עדיפא מדידהו, 'וחי בהם' - ולא שימות בהם.	יומא פרק שמיני פה ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אמר רבא לכולהו אית להו פירכא בר מדשמואל דלית ליה פירכא.<br>מדוע.	"כי לכולם אין ראיה שגם בספק מחללים שבת.<br>ר' ישמעאל - הגנב בא על דעת להרוג ודאי, דחזקה אין אדם מעמיד עצמו על ממונו וכו' והתורה אמרה הבא להרגך השכם להורגו.<br>ר' עקיבא - אולי כאביי שמוסרים לו זוגא דרבנן לידע אם יש ממש בדבריו, וגם בכהן נאמר כך.<br>וכן כולם אשכחן ודאי, ספק מנלן.<br>אבל שמואל לית ליה פירכא, כי 'וחי בהם' משמע שיחיה בהם ודאי, ולא שיבא בעשייתן לידי ספק מיתה. (דשבת אין לה לגרום מיתה יותר מימות החול. אגרו""מ)&nbsp;"	יומא פרק שמיני פה ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מניין לפקוח נפש שדוחה את השבת. 7	<ol><li>ר' ישמעאל- בא במחתרת.</li><li>ר' עקיבא - מעם מזבחי.</li><li>ר' אלעזר - מה מילה.</li><li>ר' יוסי בר' יהודה - את שבתותי, אך חלק.</li><li>ר' יונתן בן יוסף - כי קדש היא לכם, היא מסורה בידכם.</li><li>ר' שמעון בן מנסיא - ושמרו - לעשות את השבת.</li><li>שמואל - וחי בהם.</li></ol>	יומא פרק שמיני פה א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בא במחתרת, האם ההיתר להרוג אותו הוא מחמת ספק נפשות או ודאי נפשות.	לרבי ישמעאל הוא ספק נפשות.<br>לרבא הוא ודאי נפשות.	יומא פרק שמיני פה ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	היוצא ליסקל ואמר יש לי זכות ללמד על עצמי, מחזירין אותו אפילו ארבע וחמש פעמים, ובלבד שיהא ממש בדבריו.&nbsp;<br>מנא ידעי.	אמר אביי מסרינן ליה זוגא דרבנן שמלוין אותו עד בית הסקילה, ושומעים אם יש ממש בדבריו.	יומא פרק שמיני פה ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	חטאת ואשם ודאי, מכפרים. האם מדובר שעשה תשובה.	"ומסתמא תשובה איכא שאם לא היה מתחרט לא היה מביא קרבן. רש""י."	יומא פרק שמיני פה ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	על מה תשובה מכפרת, ועל מה היא תולה. לפי המשנה.	על עבירות קלות, עשה ועל לא תעשה - מכפרת.<br>על עבירות חמורות - תולה עד שיבא יום כפור ויכפר.	יומא פרק שמיני פה ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האומר אחטא ואשוב אחטא ואשוב.	אין מספיקין בידו לעשות תשובה.	יומא פרק שמיני פה ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האומר אחטא ויום הכפורים מכפר.	אין יום הכפורים מכפר.	יומא פרק שמיני פה ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	עבירות שבין אדם למקום, עבירות שבין אדם לחבירו.	עבירות שבין אדם למקום - יום כפור מכפר.<br>עבירות שבין אדם לחבירו - אין יום כפור מכפר עד שירצה את חבירו.	יומא פרק שמיני פה ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	דרש רבי אלעזר בן עזריה 'מכל חטאתיכם לפני ה' תטהרו'.	"עבירות שבין אדם למקום יוה""כ מכפר, עבירות שבין אדם לחבירו אין יוה""כ מכפר, עד שירצה את חבירו."	יומא פרק שמיני פה ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אמר רבי עקיבא: אשריכם ישראל, לפני מי אתם מטהרין, מי מטהר אתכם - אביכם שבשמים, שנאמר	'וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם', ואומר 'מקוה ישראל השם', מה מקוה מטהר את הטמאים - אף הקדוש ברוך הוא מטהר את ישראל.	יומא פרק שמיני פה ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה אמר רב נחמן בר יצחק על דברי רבי יהודה אמר שמואל 'וחי בהם' ולא שימות בהם.	טבא חדא פלפלתא חריפא [גרעין אחד], ממלא צנא דקרי.&nbsp;	יומא פרק שמיני פה ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	המשנה אומרת חטאת אשם ודאי מכפרים. והרי גם אשם תלוי כפרה כתיב ביה ['וכפר עליו הכהן על שגגתו']. 2	"<ul><li>אשם תלוי אינו מכפר כפרה גמורה [אלא תולה להגן עליו עליו מן היסורין, עד שיודע לו שודאי חטא ויביא חטאת].</li><li>חטאת ואשם ודאי אין אחר מכפר כפרתן, אשם תלוי אחר מכפר כפרתו, דתנן חייבי חטאות ואשמות ודאין שעבר עליהן יוה""כ - חייבין, אשמות תלוין - פטורין [דיום הכפורים מכפר עליהן].</li></ul>"	יומא פרק שמיני פה ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מיתה ויום הכפורים מכפרים עם התשובה.<br>משמע שבלא תשובה אינם מכפרים, דלא כרבי שסובר שיום כפור מכפר בלא תשובה.	אפילו תימא רבי, תשובה בעיא יום הכפורים, יום הכפורים לא בעיא תשובה.	יומא פרק שמיני פה ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	על איזה עבירות לרבי אין יום הכפורים מכפר, אלא אם עשה תשובה. 3	"פורק עול.&nbsp; [כופר בהקב""ה].<br>מגלה פנים בתורה.&nbsp; [דורש את התורה לגנאי, כגון מנשה שהיה דורש באגדות של דופי: לא היה לו למשה לכתוב אלא ותמנע היתה פלגש].<br>מיפר ברית בשר.&nbsp; [מילה]."	יומא פרק שמיני פה ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	תשובה מכפרת על עבירות קלות, על עשה ועל לא תעשה.<br>אם מכפרת על לא תעשה הרי ודאי שמכפרת על עשה, ולשם מה יש צורך לכתוב שמכפרת על עשה.	אמר רב יהודה, הכונה ללא תעשה הניתק לעשה, שחומרתו שוה לעשה. אבל על לא תעשה רגיל אין תשובה לבדה מכפרת.	יומא פרק שמיני פה ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"אלו הן קלות, עשה ולא תעשה, חוץ מ'לא תשא'.<br>האם אפשר להוכיח מכאן שיו""כ מכפר על כל הלאוין חוץ מלא תשא משוב דכתיב ביה 'לא ינקה', ודלא כרב יהודה."	לא. הכוונה חוץ מ'לא תשא' וכל הדומה לו [לא תעשה גמור, גם שאינו ניתק לעשה].	יומא פרק שמיני פה ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם יום כפור מכפר בלא תשובה.	לרבי כן.<br>לרבנן לא.	יומא פרק שמיני פה ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כהן היודע ללמד זכות מורידים אותו באמצע העבודה.<br>האם דוקא אם בטוחים שיש לו ללמד זכות, או גם בספק.&nbsp;	"לר' עקיבא אפילו בספק.<br>לדחיית רבא ספק (משל""מ)"	יומא פרק שמיני פה ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לרבי יהודה בן לקיש מותר להציל מת מפני הדליקה.<br>להיכן.	לחצר המעורבת, דליכא אלא איסור טלטול.	יומא פרק שמיני פה א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	'מעם מזבחי תיקחנו למות'. מעם מזבחי ולא מעל מזבחי.<br>מה הכוונה.	שאם כבר התחיל בעבודה אין מפסיק לבא לידון, אלא משלים עבודתו.	יומא פרק שמיני פה א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	חייבי חטאות ואשמות שעבר עליהם יום הכפורים. מה דינם.	"חייבי חטאות ואשמות ודאין שעבר עליהן יוה""כ - חייבין. <br>אשמות תלוין - פטורין [דיום הכפורים מכפר עליהן]."	יומא פרק שמיני פה ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה יותר חמור, חילול שבת או רציחה.	"נענה רבי ישמעאל ואמר: אם במחתרת ימצא הגנב. ומה זה, שספק על ממון בא ספק על נפשות בא, ושפיכות דמים מטמא את הארץ וגורם לשכינה שתסתלק מישראל - ניתן להצילו בנפשו, <span style=""color: rgb(255, 66, 91);"">קל וחומר</span> לפקוח נפש שדוחה את השבת."	יומא פרק שמיני פה א		
